ESCRITO EN ENERO DE 2017
Hoy se cumplen 2 años del asesinato del fiscal Alberto Nisman, z»l. Un día después de su muerte, el 19 de enero de 2015, el Website de noticias de Israel, DEBKA , publicó un artículo donde comentaba los pormenores del asesinato del fiscal con datos, nombres, motivos, etc. que NO aparecían en ningún otro lugar. Yo no soy un experto en periodismo ni en información de inteligencia, pero se me ocurrió que sería una buena idea traducir ese artículo al castellano, ya que quizás podría aportar datos importantes y que por lo menos pondría fin a la ridícula y cínica hipótesis de suicidio. Envié el articulo a algunos periódicos pero creo que ninguno se hizo eco el mismo. Sin pretender afirmar que lo que este artículo dice es verdad, aunque Debka es un portal de información de inteligencia muy bien calificado, quiero enviarlo a mis lectores, especialmente para aquellos que viven en la Argentina. Y si alguien piensa que la información que allí se expone tiene algún mérito, que por favor la haga llegar a los medios periodísticos o legales que corresponda
ESTE ES EL ARTICULO ORIGINAL EN HEBREO que publicó DEBKA el 19 de enero de 2015, un día después del asesinato del fiscal.
סוכן של המודיעין האיראני, ששמו הבדוי הוא עבאס חקיקת-ג’ו Abbas Haqiqat-Ju, הוא שירה וחיסל ב-18 לינואר, את התובע הארגנטיני-יהודי אלברטו ניסמן Natalio Alberto Nisman, זמן קצר לפני שעמד להופיע בפני הנבחרים הארגנטיני, ולהאשים את נשיאת המדינה כרסטינה קירשנר Cristina Kirchner, ואת שר החוץ שלה הקטור טימרמן Héctor Timerman, בעשיית יד אחת עם שלטונות טהרן, להסתיר ולהעלים את מעורבותן של איראן וחיזבאללה בפיצוץ בנין שגרירות ישראל (1992), ומרכז הקהילה היהודית בבואנס איירס (1994). בפיגוע בשגרירות נהרגו 29 איש, ובפיגוע במרכז הקהילה נהרגו 85 איש. סה»כ הפצועים בשני הפיגועים היה כ-550.
מחקירה מיוחדת שערכו המקורות המודיעניים, האיראניים, וללוחמת טרור של תיקדבקה, עולה תמונה כיצד מיניסטריון המודיעין האיראני MOI, ושני שרי מודיעין איראניים הכפופים ישירות למנהיג העליון של איראן האייטוללה על חמנאי, (באיראן אין לנשיא המדינה גישה למערכת המודיעין ולפעולותיה למרות ששר המודיעין מכהן בממשלה שהנשיא מרכיב, והשר משתתף בישיבות הממשלה), היידר מוסלחי Hojjat-ol-Eslam Heydar Moslehi, ושר המודיעין הנוכחי בפועל מחמוד עוואלי Mahmud Alavi, הכינו לאורך תשע שנים! החל משנת 2006, את חיסולו של אלברטו ניסמן, תוך כדי שיתוף פעולה עם הדרגים הבכירים ביותר במערכות השלטון וארגוני הביון הארגנטיניים.
כבר חודשים ספורים לאחר מינויו של אלברטו ניסמן כשופט חוקר בתיק הפיגוע במרכז הקהילה היהודית AMIA, התקיימו דיונים ראשונים במיניסטריון המודיעין האיראני לברר כיצד ניתן לנטרל אותו, בין ע»י שיחודו או חיסולו.
עבור המשטר באיראן היו שלושה סימנים מדאיגים: ניסמן הוא יהודי בעל קשרים בישראל, הוא משפטן אמיץ ושאפתן, ובמסגרת עבודתו הוא יצר קשר הדוק עם מוסד הביון הישראלי, ועם סוכנות הביון האמריקנית המרכזית הסי-איי-אי CIA.
לאיראנים גם נודע, כי כבר בשנה הראשונה לכניסתו לתפקיד (2006), ניסח ניסמן טיוטת דו»ח מודיעין בה ממנו עלתה תמונה מדהימה של מידת החדירה המודיעינית האיראנית, בעזרת חזבאללה של לבנון בתוך מוסדות ממשל ובעיקר סוכנויות הביון של רבות ממדינות דרום אמריקה. הדו»ח הסודי של ניסמן שממשלת בואנוס-איירס החליט לגנוז אותו, ועשתה את הכל כדי למנוע את פרסומו, מפרט את מידת חדירת סוכנים איראניים לתוך מוסדות הביון והביטחון של כמה מדינות לרבות ארגנטינה, ברזיל, אורוגוואי, צ’ילה, סורינאם, טרינידאד-טובגו וכן גויאנה.
ב-2007 הגיע ניסמן אישית לניו-יורק, שם הוא נפגש עם בכירי סי-איי-אי CIA, וגם עם אישים בכירים בלשכת מזכ»ל האו»ם, ומסר להם בעל פה חלק ממצאיו. ניסמן גם חשף כיצד איראן פועלת בתוך ארה»ב באמצעות עשרות דיפלומטים או סוכנים הפועלים מתוך שגרירות פאקיסטן בוושינגטון.
מגעים כאלה, בייחוד במוסד כמו בנין האו»ם בניו יורק, אינם יכולים לשמור על סודיות, ואפשר וצריך להניח כי המידע אודותם הגיע מהר מאוד לטהרן. מידע זה זירז את ההחלטה האיראנית לחסלו.
לאיראן יש ניסיון רב בביצוע חיסולים פוליטיים הן בתוך איראן עצמה והן בקרב איראנים הנמצאים בגולה. חיסולים פוליטיים בוצעו ע»י איראן בצרפת, אוסטריה, גרמניה ועוד.
בתחילה ניסתה איראן להתקרב לניסמן ולרכוש את אמונו. בין השאר בדקו סוכנים איראניים אפשרויות של מתן שוחד – דבר שפועל מצוין בדרגים הפוליטיים של ארגנטינה. בשעתו שילמה איראן 10 מיליון דולר לנשיא קרלוס מנם Carlos Saúl Menem, (כיהן בשנים 1999-1989 ), כדי לחבל בחקירת הפיגועים. שוחד זה פעל היטב. ומנם ואנשיו חסמו כל אפשרות של התקדמות בחקירה.
שיטה שונה הופעלה כיום על הנשיאה קירשנר, הפעם תוך מתן הבטחה להטבות כלכליות ומסחריות לארגנטינה כמדינה, בנוסף להטבות כספיות לראשי המשטר ובכירי המודיעין הארגנטיני.
לדברי מקורות תיקדבקה בבואנוס איירס, הנשיאה קירשנר הייתה בהתחלה מאוד ספקנית באם ניתן לחסל את ניסמן מבלי שההאשמות יופנו אליה ויסכנו את המשך שלטונה. אולם איראן הבטיחה בהחלטיות בערוצי מודיעין כי החיסול יהיה כה נקי שלא תישאר שום טביעת אצבעות. כמה מראשי המודיעין של ארגנטינה המליצו בהתלהבות לשתף פעולה עם איראן ולהסכים לתוכניתה.
הקשר הראשון הישיר של סוכנים איראנים עם ניסמן נוצר עוד ב-2010, כאשר סוכן איראני יצר קשר עם ניסמן וסיפר לו שהוא הייה אחד הבכירים במודיעין האיראני וערק לדנמרק ומוכן לטוס לבואנוס-איירס כדי להעמיד לרשות ניסמן מידע סודי ביותר מתוך מסמכי המודיעין האיראני ובהם פירוט רב של פעילות מוחסן רבאני Mohsen Rabbani שהייה בזמן הפיגוע במרכז הקהילה היהודית AMIA, ראש המודיעין האיראני בשגרירותה בארגנטינה. לפי התחקיר של תיקדבקה מוחסן רבאני היה האיש שהיכן את הפיגועים.
הסוכן האיראני הגיע לבואנס איירס, נפגש בחשאי עם ניסמן והעמיד לרשותו מסמכים אותנטיים על מעורבות איראן בפיגוע במטרה לרכוש את אמונו וליצור לעצמו תדמית של בכיר לשעבר שמאס במשטר באיראן ומוכן לחשוף את הסודות.
האיראני הציג את עצמו בשם בדוי עבאס חקיקת-ג’ו Abbas Haqiqat-Ju. מגעיו עם ניסמן נמשכו למעלה מארבע שנים והוא הצליח לרכוש את אימונו המלא של התובע. ניסמן עצמו בדק בעזרת ארגוני המודיעין הזרים אתם עמד בקשר כמה מן המסמכים שקיבל מאותו סוכן והגיע למסקנה שהם אותנטיים ומצביעים על כנותו ורצינותו של ‘איש האופוזיציה’ האיראני.
בדצמבר 2014 שבועות ספורים לפני שניסמן הכין את הדו»ח של 300 עמודים בו הוא מפליל את קירשנר, יצר חקיקת-ג’ו שוב קשר סודי עם ניסמן וסיפר לו כי בימים אלה ברח מאיראן בכיר נוסף של המודיעין האיראני שהצליח להבריח מסמכים מאוד חשובים החושפים מידע חדש ומאוד מפליל על שיתוף פעולה של סוכנויות הביון של ארגנטינה עם סוכנים איראניים לביצוע הפיגוע בבנין הקהילה היהודית.
חקיקת-ג’ו הדגיש שעם ניסמן רוצה להיפגש עם ‘העריק החדש’ עליו לנקות את סביבתו בצורה מוחלטת מסוכנים ושומרי ראש, לפני שהאיש ייצור אתו קשר ויגיש לו את המסמכים.
הסוכן האיראני הסביר לניסמן שהואיל ומוסדות הביון של ארגנטינה שורצים סוכנים איראניים, חשוב מאוד שהוא ישמור על מוצא פיו ולא ליידע שום גורם בארגנטינה על הפגישה הצפוייה. הוא הסביר לניסמן, כי עליו להפטר מעשרת אנשי הביטחון שהופקדו של שמירת חייו ולהמצא לבד בתוך דירתו, המצוייה ב’מגדל בפארק’ ברובע היוקרה פוארטו מאדרו tower Le Parc, in the district of Puerto Madero, באם הוא רוצה לקבל את החומר החסוי החדש.
בנובמבר 2014, העביר חקיקת-ג’ו ‘מידע’ לניסמן שעלולים לחסל אותו וכדאי לו להצטייד באקדח קטן לשמירתו האישית. ניסמן פנה לחבר שלו שסיפק לו אקדח מיושן מדגם Bersa .22.
עוד קודם לכן ביוני 2014, שכרו גורמי מודיעין איראניים שהתחזו לאנשי עסקים את הדירה הסמוכה לדירת של ניסמן בבניין רב קומות שהייה גר בו.
חקיקת-ג’ו סיפר לניסמן, כי ‘העריק החדש’ יגיע לדירתו וידפוק על הדלת שלוש פעמים ועליו לפתוח מייד ולא לתת לו לחכות. חקיקת-ג’ו, הוא האיש שהתגורר בדירה ליד דירתו של ניסמן, והוא האיש אשר הופיע ב-18 לינואר השנה ודפק על דלת דירתו של ניסמן שלוש פעמים. הדלת נפתחה מיד וכך ‘העריק’ שהפך לרוצח, וידע כנראה על מקומו של האקדח, חיסל לאחר שיחה קצרה את אלברטו ניסמן.
לאחר ביצוע הרצח הצליח הסוכן האיראני לחזור-לעבור לדירתו המושכרת דרך התעלות של מתקן ההסקה המשותף בבניין. אנשי סוכנויות המודיעין של ארגנטינה-שהיו מתואמים כל הזמן עם אנשי הביון האיראנים, דאגו בעוד זמן לנטרל את כל מצלמות האבטחה בבניין.
תוצאות החקירה של תיקדבקה מעלות, כי הסוכן האיראני חקיקת-ג’ו נכנס לבניין יום לפני הרצח והשתכן בדירה השכורה. במשך שעות רבות התקיימה שמירה ואבטחה בקומה כדי לוודא שאין במסדרון אנשים שיהיו עדים ליציאתו מן הדירה ולדפיקות על דלת דירתו של ניסמן. השומרים הארגנטינים הסתלקו-סולקו מהמקום. האיראני יצא את הבנין בתחפושת כדי להקשות על זיהויו. הוא טס באותו יום עם דרכון מזויף למונטוידאו ומשם לדובאי ולאחר מכן לטהרן.
ESTA ES MI TRADUCCION al castellano del articulo de DEBKA.
El fiscal argentino Alberto Nisman asesinado por un
falso
desertor iraní
Informe Exclusivo de DEBKAfile 19 de febrero 2015, 19:56 (IDT)
Una investigación especial de inteligencia realizada por las fuentes iraníes y
antiterroristas de DEBKAfile ha descubierto que el fiscal argentino-judío Alberto Natalio
Nisman, de 51 años, fue asesinado el 18 de enero por un agente iraní que había
ganado su confianza haciéndose pasar por un desertor bajo el supuesto nombre de
“Abbas Haqiqat-Ju”. El asesino actuó horas antes de que Nisman presentara ante el
parlamento argentino evidencias de que la presidenta Cristina Kirchner y el canciller
Héctor Timerman habían encubierto la responsabilidad de Irán en el peor ataque
terrorista del país, el bombardeo del centro de la comunidad judía de Buenos Aires, en
el que 85 personas perdieron la vida 1994, dos años después de que 29 personas
murieran por una explosión en la embajada de Israel.
Las pruebas de Nisman, de haber sido presentadas, hubieran demostrado en última
instancia la culpabilidad de Irán en los dos ataques terroristas. De acuerdo a nuestra
investigación, dos Ministros de la Inteligencia iraní, el titular Mahmoud Alavi y su
predecesor Hojjat-ol-Eslam Heydar Moslehi, llevaban nueve años sacudiendo sus
cerebros para encontrar la manera de silenciar el fiscal judío, desde que comenzó la
investigación de los dos ataques. Trabajaron mano a mano con las agencias
gubernamentales y de inteligencia argentinas del más alto nivel.
La profunda mano de Teherán en las Américas
Nisman había puesto a los funcionarios de Teherán nerviosos, porque a) era ambicioso,
honesto y un buscador valiente de la verdad; b) era judío y tenía conexiones activas
con Israel; y c) en la búsqueda de su investigación, Nisman extendió su amplia red para
incluir contactos con el Mossad israelí y la CIA estadounidense.
Además, en 2006, después de tres años en el trabajo, el fiscal había reunido un archivo
de información de inteligencia sobre el increíble alcance de penetración de la
inteligencia iraní, utilizando agentes de Hezbollah libaneses, en los establecimientos
públicos y de inteligencia de muchos países latinoamericanos – no sólo Argentina , sino
también Brasil, Uruguay, Chile, Surinam, Trinidad-Tobago y Guyana.
Ni bien este archivo fue presentado al gobierno de Buenos Aires, fue secuestrado para
evitar su publicación. Sin inmutarse, Nisman fue a Nueva York en 2007 y expuso el
contenido de su archivo oralmente ante los altos funcionarios de la CIA y de la
Secretaría de las Naciones Unidas. Su informe también exponía decenas de
diplomáticos iraníes y agentes que operan en los Estados Unidos bajo la cubierta de la
embajada de Pakistán en Washington. No es de extrañar entonces que, rápidamente,
la información que se filtró de la Secretaría de la ONU a Teherán, aceleró la urgencia
de deshacerse de esa piedra en el zapato [Nisman] que entorpecía a las operaciones
clandestinas de la Revolución islámica contra Occidente.
El soborno no funcionaba con Nisman
Los organismos de seguridad de Irán no son ajenos a los asesinatos políticos en su
propio país y en sus comunidades en el exilio, como Francia, Austria y Alemania. Al
principio, trataron de abordar el tema argentino con el soborno, que siempre había
funcionado antes en Buenos Aires. Por $ 10 millones de dólares , Carlos Saúl Menem
(presidente argentino 1989-1999) y sus secuaces acordaron cerrar la investigación de
los dos atentados terroristas y borrar sus pistas. Teherán manejó a la presidenta
Kirchner diferente. Le prometieron beneficios económicos y comerciales para la
Argentina, junto con beneficios financieros para los jefes de gobierno y de inteligencia.
Las fuentes de DEBKAfile de Buenos Aires informan que, en un primer momento,
Kirchner temía que el repentino asesinato de Nisman le trajera un manto de sospecha
sobre su presidencia. Pero Teherán le aseguró, a través de sus canales privados de
comunicación, que la obra se llevaría a cabo limpiamente sin dejar el menor rastro.
Algunos de los jefes de inteligencia argentinos adoptaron con entusiasmo el plan de
asesinato y ofrecieron su ayuda.
El primer paso se dio en 2010, cuando un funcionario iraní se conectó con Nisman para
solicitar una reunión secreta. Se presentó como un ex-alto funcionario de inteligencia
iraní que había desertado, huyendo a Dinamarca y estaba dispuesto a viajar a Buenos
Aires con un maletín lleno de valiosa documentación confidencial relacionada con el
bombardeo a la AMIA.
El falso desertor invirtió 4 años para ganarse la confianza de Nisman .
“El desertor” afirmó que esos documentos exponían en detalle la complicidad de
Mohsen Rabbani, entonces alto funcionario de inteligencia de la embajada iraní en la
capital argentina. De acuerdo a la investigación de DEBKAfile, Rabbani fue el
responsable de más alto nivel de la operación [terrorista]. La cita acordada tuvo lugar
en Buenos Aires. El «desertor» farsante que se presentó como «Abbas Haqiqat-Ju,» le
mostró a Nisman documentos auténticos que contenían evidencia de la participación de
Irán en los atentados. Esto consolidó su papel como un enemigo del régimen Iraní que
estaba dispuesto a revelar sus secretos.
En una relación de cuatro años de duración, el falso desertor convenció al fiscal de su
buena fe. El argentino pidió la ayuda de colegas de agencias de países aliados y comprobó así que el material confidencial que era auténtico y pudo verificar así que el
informante era un verdadero disidente iraní.
En diciembre de 2014, Nisman estaba listo para presentar un informe de 300 páginas
documentando sus hallazgos sobre el papel de Kirchner en el encubrimiento de la
investigación de los delitos de terrorismo de Irán, dos décadas después del evento.
Teherán decidió que el ave estaba lista para volar y que ya era hora de sacar provecho
de la larga inversión de confianza entre Abbas Haqiqat-Ju y el fiscal. En una llamada
secreta a Nisman, el falso desertor le informó a Nisman que un compañero, un alto
oficial de inteligencia Iraní, había logrado huir de Teherán con una maleta llena de
papeles muy importantes que arrojaban luz sobre la colaboración criminal entre los
organismos de seguridad argentinos y los agentes iraníes en el ataque con el coche
bomba al centro judío.
Tres golpes en la puerta para asesinar
El “desertor” le explicó al fiscal que ese supuesto segundo informante exigía un lugar
seguro para la reunión. Abbas Haqiqat-Ju le advirtió el fiscal que debía guardar silencio
acerca de la cita. La inteligencia argentina estaba plagada de agentes iraníes y al
menor atisbo de la reunión, se enterarían en Teherán. Aparte de todo eso, si quería ver
los nuevos documentos, debería deshacerse de los 10 guardaespaldas asignados y
estar solo cuando el invitado llegaba a su casa en el piso 13 de la torre Le Parc en el
barrio porteño de Puerto Madero.
El segundo informante señalaría su llegada con tres golpes en la puerta. Nisman no
debería permitir que el iraní esperara sino que debería hacerlo entrar inmediatamente.
Antes de la puesta en escena de todo este plan para asesinar a Nisman, Abbas
Haqiqat-Ju había alquilado en secreto el apartamento de al lado del fiscal. Fue él quien
llamó a la puerta tres veces el 18 de enero. Así, el fiscal le abrió la puerta a su propio
asesino. El iraní sabía exactamente dónde estaba la pistola
pequeña que Nisman había tomado prestada de un amigo y la usó para dispararle y
matarlo.
El asesino iraní luego escapó a través del sistema de calefacción central que conecta
los dos departamentos y uso un disfraz. Sus cómplices argentinos ya habían
desarmado las cámaras de seguridad en el edificio , por lo que fue capaz de salir de
allí, llegar al aeropuerto y volar con un pasaporte falso a Montevideo, de allí a Dubai y
finalmente a Teherán.
El asesino ya se había ido cuando el fiscal fue encontrado sin vida en un charco de
sangre en su cuarto de baño, muerto por una bala en la cabeza de una pequeña pistola
de calibre 22.
El 18 de febrero, cientos de miles de personas marcharon en honor al fiscal Nisman en
Buenos Aires pidiendo justicia.
Traducido del hebreo por Yosef Bittón
Este es un segundo artículo de Debka, de Noviembre de 2017,que agrega a la información sobre el involucramiento de los agentes iraníes el respaldo y el encubrimiento de las autoridades de la Argentina.
חקירה חדשה של משטרת ארגנטינה, הסותרת את כל ממצאי החקירות שנערכו עד כה, בשנתיים האחרונות מאז 2015, על ידי המשטרה הארגנטינית בדבר הסיבות למותו הפתאומי של התובע הכללי הארגנטיני הכללי-היהודי אלברטו ניסמן Alebro Nisman, פורסמה בימים האחרונים ועומדת לחולל סערה פוליטית בבואנס איירס.
החקירה החדשה מאשרת את החשדות שהיו קיימים מאז מותו, לפיהם אלברטו ניסמן, לא התאבד, שכפי שנקבע קודם, אלא נרצח בדירתו ב-18 לינואר 2015, כמה שעות לפני שעמד להופיע בפני וועדה של הפרלמנט בבואנוס איירס ולמסור שם את פרטי החקירה שניהל מי עמד מאחורי הפיגוע ב-1994 במרכז הקהילה היהודית בבירה הארגנטינית AMIA .
בפיגוע נרצחו 85 איש ומאות נפצעו.
המסקנות שניסמן הגיע אליהן היו, כי את הפיגוע ביצעו סוכנים או סוכן שנשלחו על ידי המודיעין האיראני וחיזבאללה.
אולם נשיאת ארגנטינה דאז כרסטינה פרנאנדס Cristina Fernandez קשרה, לפי החקירה שנערכה לאחרונה, קשר עם שירותי המודיעין וגופי המשטרה הארגנטיניים לכסות על עובדות אלה לאחר שחתמה על הסכם סודי עם איראן בו היא מתחייבת שלא לחשוף את מעורבותם של ארבעה אישים בכירים במערכת השלטון בטהרן בפיגוע במרכז הקהילה היהודית בתמורה לחוזים כלכליים רחבים בין שתי המדינות ותמורת שוחד אישי ששולם לה ולמקורביה.
חלק מהחוזים הכלכליים האלה שגם הם אף פעם לא נחשפו כוללים חוזים בין בואנוס איירס וטהרן בדבר אספקת נפט איראני לארגנטינה תמורת שיתוף פעולה בין התוכניות הגרעין של ארגנטינה ואלה של איראן, כולל חוזים על אספקת אורניום ארגנטיני לתעשייה הגרעינית האיראנית.
בין ארבעת האיראנים שעל זהותם ועצם מעורבותם בפיגוע הנשיאה כרסטינה פרנאנדס כיסתה נמצא עלי אכבר וואליטי, כיום יועצו הבכיר לביטחון ומדיניות חוץ של מנהיג איראן האייטוללה עלי חמנאי.
בעקבות החקירה החדשה שנערכה ותוצאיה, יכולה הנשיאה לשעבר כרסטינה פרנאנדס, ושורה של קציני משטרה ומודיעין לשעבר ארגנטיניים למצוא את עצמם מועמדים לדין באשמת בגידה, עידוד טרור, וחלקם יכול להיות מואשם במתן עזרה, תכנון ולקיחת חלק במבצע לרציחתו של התובע הכללי הארגנטיני הכללי-היהודי אלברטו ניסמן.
חודש בלבד לאחר מותו של אלברטו ניסמן, ב-19 לפברואר 2015, פרסמו המקורות המודיעיניים וללוחמת טרור של תיקדבקה את המסקנות של החקירה המיוחדת שהם עשו בדבר הנסיבות האמתיות למותו של הפרקליט היהודי. כבר אז הגיעו המקורות שלנו למסקנה, אליה הגיעה עכשיו החקירה החדשה של משטרת ארגנטינה, כי ניסמן נרצח על ידי סוכן איראני, שנעזר בביצוע הרצח על ידי גורמי מודיעין ארגנטיניים, ולא התאבד.
המסקנות שלנו היו, כי הסוכן האיראני הגיע לבואנס איירס, נפגש בחשאי עם ניסמן והעמיד לרשותו מסמכים אותנטיים על מעורבות איראן בפיגוע במטרה לרכוש את אמונו וליצור לעצמו תדמית של בכיר לשעבר שמאס במשטר באיראן ומוכן לחשוף את הסודות.
האיראני הציג את עצמו בשם בדוי עבאס חקיקת-ג’ו Abbas Haqiqat-Ju.
מגעיו של ניסמן נמשכו למעלה מארבע שנים והוא הצליח לרכוש את אימונו המלא של התובע.
ניסמן עצמו בדק בעזרת ארגוני המודיעין הזרים אתם עמד בקשר כמה מן המסמכים שקיבל מאותו סוכן והגיע למסקנה שהם אותנטיים ומצביעים על כנותו ורצינותו של ‘איש האופוזיציה’ האיראני.
בדצמבר 2014 שבועות ספורים לפני שניסמן הכין את הדו»ח של 300 עמודים בו הוא מפליל את קירשנר, יצר חקיקת-ג’ו שוב קשר סודי עם ניסמן וסיפר לו כי בימים אלה ברח מאיראן בכיר נוסף של המודיעין האיראני שהצליח להבריח מסמכים מאוד חשובים החושפים מידע חדש ומאוד מפליל על שיתוף פעולה של סוכנויות הביון של ארגנטינה עם סוכנים איראניים לביצוע הפיגוע בבניין הקהילה היהודית.
|חקיקת-ג’ו הדגיש שעם ניסמן רוצה להיפגש עם ‘העריק החדש’ עליו לנקות את סביבתו בצורה מוחלטת מסוכנים ושומרי ראש, לפני שהאיש ייצור אתו קשר ויגיש לו את המסמכים.
הסוכן האיראני הסביר לניסמן שהואיל ומוסדות הביון של ארגנטינה שורצים סוכנים איראניים, חשוב מאוד שהוא ישמור על מוצא פיו ולא ליידע שום גורם בארגנטינה על הפגישה הצפויה. הוא הסביר לניסמן, כי עליו להפטר מעשרת אנשי הביטחון שהופקדו של שמירת חייו ולהימצא לבד בתוך דירתו, שהייתה מצויה ב’מגדל בפארק’ ברובע היוקרה פוארטו מאדרו tower Le Parc, in the district of Puerto Madero, , באם הוא רוצה לקבל את החומר החסוי החדש.
בנובמבר 2014, העביר חקיקת-ג’ו ‘מידע’ לניסמן שעלולים לחסל אותו וכדאי לו להצטייד באקדח קטן לשמירתו האישית. ניסמן פנה לחבר שלו שסיפק לו אקדח מיושן מדגם Bersa .22- (המופיע בתמונה).
עוד קודם לכן ביוני 2014, שכרו גורמי מודיעין איראניים שהתחזו לאנשי עסקים את הדירה הסמוכה לדירת של ניסמן בבניין רב קומות שהייה גר בו.
חקיקת-ג’ו סיפר לניסמן, כי ‘העריק החדש’ יגיע לדירתו וידפוק על הדלת שלוש פעמים ועליו לפתוח מיד ולא לתת לו לחכות. חקיקת-ג’ו, הוא האיש שהתגורר בדירה ליד דירתו של ניסמן, והוא האיש אשר הופיע ב-18 לינואר 2015 ודפק על דלת דירתו של ניסמן שלוש פעמים. הדלת נפתחה מיד וכך ‘העריק’ שהפך לרוצח, וידע כנראה על מקומו של האקדח, חיסל לאחר שיחה קצרה את אלברטו ניסמן.
לאחר ביצוע הרצח הצליח הסוכן האיראני לחזור-לעבור לדירתו המושכרת בבניין. אנשי סוכנויות המודיעין של ארגנטינה-שהיו מתואמים כל הזמן עם אנשי הביון האיראנים, דאגו בעוד זמן לנטרל את כל מצלמות האבטחה בבניין.
הסוכן האיראני יצא את הבניין בתחפושת כדי להקשות על זיהויו. הוא טס באותו יום עם דרכון מזויף למונטווידאו, משם לדובאי ולאחר מכן לטהרן
Una nueva investigación en Argentina encontró que el fiscal general judío argentino, Alberto Nisman, no se suicidó, sino que fue asesinado por personas que intentaron ocultar los vínculos entre Buenos Aires y Teherán.
Una nueva investigación llevada a cabo por la policía argentina, que contradice todos los hallazgos de las investigaciones realizadas hasta ahora en los últimos dos años desde 2015 por la policía argentina sobre las causas de la muerte repentina del fiscal general argentino-judío Alberto Nisman, ha sido publicada en los últimos días y está a punto de desatar una tormenta política en Buenos Aires.
La nueva investigación confirma las sospechas que existían desde su muerte, según las cuales Alberto Nisman no se suicidó, como se estableció previamente, sino que fue asesinado en su departamento el 18 de enero de 2015, horas antes de comparecer ante una comisión del parlamento en Buenos Aires y entregar allí los detalles de la investigación que llevaba sobre quiénes estaban detrás del atentado de 1994 en el centro de la comunidad judía en la capital argentina, AMIA.
En el atentado murieron 85 personas y cientos resultaron heridas.
Las conclusiones a las que llegó Nisman fueron que el atentado fue llevado a cabo por agentes enviados por los servicios de inteligencia iraní y Hezbollah.
Sin embargo, según la investigación realizada recientemente, la entonces presidenta de Argentina, Cristina Fernández de Kirchner, tenía vínculos con los servicios de inteligencia y las fuerzas de seguridad argentinas para encubrir estos hechos después de firmar un acuerdo secreto con Irán en el que se comprometía a no revelar la implicación de cuatro altos funcionarios del régimen de Teherán en el atentado a cambio de amplios contratos económicos entre ambos países y sobornos personales que se le pagaron a ella y a sus allegados.
Algunos de estos contratos económicos que nunca se revelaron incluían acuerdos entre Buenos Aires y Teherán sobre la entrega de petróleo iraní a Argentina a cambio de cooperación entre los programas nucleares de Argentina e Irán, incluyendo contratos para suministrar uranio argentino a la industria nuclear iraní.
Entre los cuatro iraníes cuya identidad y participación en el atentado la presidenta Fernández de Kirchner encubrió se encuentra Ali Akbar Velayati, actualmente alto consejero de seguridad y política exterior del líder supremo iraní, el ayatolá Ali Khamenei.
A raíz de la nueva investigación realizada y sus resultados, la expresidenta Cristina Fernández de Kirchner y una serie de exoficiales de policía e inteligencia argentinos podrían encontrarse como candidatos a ser juzgados por traición, complicidad con el terrorismo y algunos de ellos podrían ser acusados de ayuda, planificación y participación en el asesinato del fiscal general argentino-judío Alberto Nisman.
Un mes después de la muerte de Alberto Nisman el 19 de febrero de 2015, las fuentes de inteligencia y la lucha de Debka publicaron las conclusiones de la investigación especial que realizaron sobre las verdaderas circunstancias de la muerte del fiscal judío. Ya en ese momento, nuestras fuentes llegaron a la conclusión a la que ahora llega la nueva investigación de la policía argentina de que Nisman fue asesinado por un agente iraní, quien contó con la ayuda de agentes de inteligencia argentinos para llevar a cabo el asesinato, y no se suicidó.
Nuestras conclusiones fueron que el agente iraní llegó a Buenos Aires, se encontró secretamente con Nisman y le entregó documentos auténticos que implicaban a Irán en el atentado con el objetivo de ganarse su confianza y crear una imagen de un ex alto funcionario que estaba disgustado con el régimen en Irán y estaba dispuesto a revelar los secretos.
El iraní se presentó con el seudónimo Abbas Haqiqat-Ju.
Los contactos de Nisman duraron más de cuatro años y logró obtener el entrenamiento completo del demandante.
Nisman mismo verificó con la ayuda de agencias de inteligencia extranjeras que los documentos que recibió del mismo agente eran auténticos y señalaban su sinceridad y seriedad como el «hombre de la oposición» iraní.
En diciembre de 2014, semanas antes de que Nisman preparara el informe de 300 páginas en el que acusaba a Kirchner, Abbas Haqiqat-Ju estableció nuevamente contacto secreto con Nisman y le dijo que en esos días otro alto funcionario del servicio de inteligencia iraní que había logrado sacar documentos muy importantes que revelaban nueva y muy comprometedora información sobre la cooperación de las agencias de inteligencia de Argentina con agentes iraníes en la realización del atentado al edificio de la comunidad judía.
Abbas Haqiqat-Ju enfatizó que con Nisman quería reunirse con el «nuevo informante» para limpiar completamente su entorno de agentes y guardias, antes de que el hombre estableciera contacto con él y le entregara los documentos.
El agente iraní explicó a Nisman que, dado que las agencias de inteligencia de Argentina estaban rastreando agentes iraníes, era muy importante que él no revelara ninguna pista en Argentina sobre la reunión prevista. Le explicó a Nisman que debía deshacerse de los diez guardias asignados a su protección y encontrarse solo en su departamento, ubicado en la torre Le Parc en el lujoso barrio de Puerto Madero, si quería recibir el nuevo material clasificado.
En noviembre de 2014, Haqiqat-Ju «informó» a Nisman que había personas que podrían asesinarlo y que sería conveniente que estuviera equipado con una pequeña pistola para su protección personal. Nisman se dirigió a su amigo, quien le proporcionó una pistola vieja Bersa calibre 22 (como se muestra en la imagen).
Antes de eso, en junio de 2014, agentes de inteligencia iraníes contratados como hombres de negocios alquilaron el departamento contiguo al de Nisman en el mismo edificio de varios pisos donde vivía.
Haqiqat-Ju le dijo a Nisman que el «informante» llegaría a su departamento y tocaría la puerta tres veces, y que debía abrir de inmediato y no hacerlo esperar. Haqiqat-Ju, el hombre que vivía en el departamento junto al de Nisman, fue quien el 18 de enero de 2015 golpeó la puerta de su departamento tres veces. La puerta se abrió de inmediato y así el «informante» se convirtió en el asesino y, probablemente sabiendo dónde estaba el arma, asesinó a Alberto Nisman después de una breve conversación.
Después de cometer el asesinato, el agente iraní logró regresar a su departamento alquilado en el edificio. Los agentes de las agencias de inteligencia de Argentina, que estaban en constante coordinación con los agentes de inteligencia iraníes, se encargaron de neutralizar todas las cámaras de seguridad del edificio.
El agente iraní salió del edificio disfrazado para dificultar su identificación. Ese mismo día voló con un pasaporte falso a Montevideo, desde allí a Dubái y luego a Teherán.
